אבא וסבא שלנו

 

הצלחת,

במשך כל כך הרבה זמן ידענו, חיכינו וביקשנו בשבילך,

אבל כשפתאום הבנו שבאמת לא תחזור באופן לגמרי לא ברור, הופתענו.

אבל הצלחת.

תסתכל מסביב, המורשת שכל כך היתה חשובה לך, המשפחה,

כולם פה ובכולם משהו ממך.

שמחת החיים, התום, החברות, הרגישות, המבט הכחול, ההומור המדהים, העזרה לאחר ומעל לכל המשפחה ואחדותה.

אני יודע שאתה מסתכל עלינו מלמעלה, ואומר לעצמך...וואלה (ואולי קצת יותר בגסות) שיחקתי אותה, ויש לך במה להתגאות.

לדבר עליך בזמן עבר, כל כך קשה וכל כך לא נתפס, הרי אתה פה, כל הזמן.

סיפרתי לילדים אתמול, על הג'ינגיות המתפרצת, השיחה עם היועצת, האופניים שקנית כי החלטת שאני צריך, וכמובן שכשלא יכולת להעלות אותם לאוטובוס – רכבת מחיפה לטבעון.

המוסיקה שנשמעה מהסלון בקולי קולות, וכמובן השטח.
כשאומרים שהוא הכיר כל אבן בשם....אצלך זה היה אמת ונכון. לכל אבן שם ולכל שביל סיפור.

כשרצינו פרספקטיבה תמיד ידעת איך ומה להגיד, ואת הפרספקטיבה הזו אנו רואים גם מהתמונות הרבות. גם מאחורי העדשה ידעת להעביר את הסיפור ולא רק את התמונה.

כן אני יודע מה אתה אומר עכשיו, הרי זה לא בשבילך שידברו בשבחך,

אתה אומר, תפסיק כבר לקשקש, תשתו משהו, (כמו באותם ימים במשרד האחורי בחיפה...) תאכלו משהו והכי חשוב תעשו חיים.

אבא

הצלחת,